הסל שלי

סגור
    

אז תגידי, איך את מעצבת?

פרסומים מ09 ינואר 2018

אז תגידי, איך את מעצבת?

אחת השאלות שאנשים תמיד שואלים אותי, כשהם מגלים שאני מעצבת תכשיטים, היא "אז תגידי, איך את מעצבת?", או "מאיפה באים לך הרעיונות?", או "למדת את זה?". ובכן, זה סיפור ארוך. 

גדלתי בבית שהיצירה תמיד היתה חלק בלתי נפרד ממנו. אמא שלי תמיד עסקה באומנות. היא ציירה, למדה שרטוט ורישום, יצרה כלים מחימר וציירה עליהם, תפרה שמיכות טלאים, רקמה וכיום היא בעלת סטודיו מקסים לציור מנדלות. אבא שלי הקים בשנת 1975 את DANON, שאז עוד בכלל לא קראו לה DANON, אלא אגט והוא גם היה המעצב הראשון של DANON, זה שיצר את הכל ממש במו ידיו ופיתח בהדרגה את החברה למה שהיא היום. אני, שנולדתי קצת פחות משנה לפני כן, גדלתי לתוך כל הבלגן הנהדר הזה של יצירה ועבודת כפיים ולכן אני מניחה שזה תמיד היה שם, תמיד היה חלק ממני.

אמא שלי ואני בפתח החנות הראשונה שלנו, שנת 1975

למרות הרקע האומנותי הזה, בחרתי לעצמי דווקא מקצוע אחר (שאם תשאלו אותי הוא אומנות בפני עצמה) ואחרי שהשתחררתי מהצבא פניתי ללמוד עבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. זו היתה אהבה גדולה מאד שלי ובמשך קרוב לעשר שנים עסקתי בטיפול. הרפרטואר המקצועי הרחב, שזכיתי לבנות לעצמי, כלל עבודה בבי"ח לנפגעי נפש, טיפול בבני נוער שביצעו עבירות והוצאו מהבית, שירות מבחן למבוגרים, עבודה עם נערות במצוקה, טיפול זוגי ועוד ועוד. אהבתי את העבודה שלי אהבת נפש ובכל זאת, אחרי כמעט עשר שנים, הייתי במקום שבו חיפשתי שינוי. בדיוק אז, אילן, אחי הצעיר, שהתחיל לעבוד ב-DANON  כמה שנים לפני, ביקש ממני לשקול להצטרף אליו ולהביא לחברה את הערך המוסף, שהוא חשב שאני יכולה להביא לה בתור מעצבת תכשיטים - את הפן העיצובי, את האהבה הגדולה שלי לאופנה ואת הנטייה הטבעית שלי ליצירה ולאסתטיקה. מאחר וההצעה שלו התיישבה לי עם הרצון שלי בשינוי באותו הזמן, החלטתי לקפוץ למים ולנסות ומאז, כמו שאומרים, כל השאר היסטוריה. וככה מצאתי את עצמי פתאום בגיל שלושים ומשהו עובדת עם אבא שלי ועם אחי הצעיר.      

יוסי, אילן וגל דנון / צילום: אלכס ליפקין / 2011

אז איך אני מעצבת תכשיטים? מאיפה באים לי הרעיונות? ובכן, אני מודה שבהתחלה לא הרגשתי מאד בטוחה בעצמי. כן, תמיד אהבתי אופנה, תמיד הייתי מעודכנת ותמיד ידעתי "מה הולך" עכשיו. אבל מכאן ועד ליצירה של ליין תכשיטים משלי (בעצם, שלנו יהיה מונח מדויק יותר) הדרך היתה ארוכה. מה גם, שהרגשתי שאולי אני לא מספיק יודעת, לא מספיק מבינה ואלוהים יודע שהיה לי (ועדיין יש לי) המון מה ללמוד. 

ובכל זאת, אני זוכרת עד היום את התכשיט הראשון שיצרתי. זו היתה טבעת עגולה, שבמרכזה עיגול קטן יותר ממתכת בצבע שונה ומסביב שיבוצי קריסטל של סברובסקיכשחשבתי על הרעיון השתדלתי לדמיין לעצמי את הלקוחות שלנו. זה אולי מפתיע, אבל עובדה שכבר אז אתן הייתן ההשראה שלי. ניסיתי לחשוב: מה הן היו אוהבות? מה ידבר אליהן? איזה שילוב של צבעים וחומרים ייגע להן "בבטן הרכה", יפתה אותן, יגרום להן להתרגש? וכך נולדה הטבעת הראשונה שלי. הו, כמה התרגשתי כשהיא נחתה לי על השולחן, מצופה ומשובצת, במלוא הדרה ואני חשבתי שהיא פשוט נהדרת! לשמחתי, גם אתן חשבתן ככה והיא נשארה איתנו עוד חודשים ארוכים אחר כך.    

הטבעת הראשונה שלי

הטבעת הראשונה שלי

התכשיט הבא שעיצבתי היה שרשרת לב מרוקע ואני ממש ממש גאה לומר שהשרשרת הזאת עדיין קיימת ועובדת עד היום - שזה ממש ממש לא מובן מאליו!

מאז ועד היום הרבה מאד מים - והרבה תכשיטים יפים - זרמו ב-DANON. הקו העיצובי שלנו השתנה והתפתח לאורך השנים, בדיוק כמוני. גם בלי ללמוד עיצוב תכשיטים באופן מסודר, לימדתי את עצמי, צעד אחרי צעד, תוך שאני סופגת מידע מכל מי שמוכן היה לשתף אותי בידע, בניסיון ובמחשבות שלו. בסופו של דבר, אני מאמינה גדולה בלמידה תוך כדי התנסות, אני מאמינה גדולה בזה שהזמן הוא אחד המורים הכי טובים שלנו, שיסודיות, השקעה והמון סבלנות מביאים לתוצאות טובות ואני גם מאמינה גדולה בחופש המחשבה והיצירתיות.

אז לא, לא חייבים ללמוד עיצוב כדי לעשות את זה ואין ספק שבחברה כמו שלנו, יש המון ידע טכני ומקצועי, שאותו גם אי אפשר ללמוד בשום בית ספר. ידע וניסיון של שנים ארוכות, שנאסף ונצבר בדם, יזע ודמעות ושערכו לא יסולא בפז. אני מרגישה מבורכת על שזכיתי לעבוד לצד אבא שלי וללמוד ממנו לפחות חלק קטן ממה שהוא יודע, כמו גם לצד האנשים הנהדרים והמקצועיים האחרים שמקיפים אותי, עוזרים ודוחפים לאורך כל הדרך.

ואני אגלה לכן עוד סוד, שהוא בעצם בכלל לא סוד - כשאני מעצבת, אני תמיד חושבת עליכן, כי בסופו של דבר אתן, הנשים הנהדרות שאוהבות את התכשיטים שלנו, מהוות את ההשראה הכי גדולה שלי. כשאני מעצבת, אני חושבת על הסגנונות השונים שאתן אוהבות, על התכשיטים שאתן מחפשות, אני נזכרת בשיחות שיש לי עם כל מיני נשים, שאני פוגשת בתערוכות, או משוחחת אתן בטלפון, או סתם במקרה במפגשים חברתיים. אני מקשיבה לכל אחת ואחת מכן ומשתדלת לתפוס את הדבר החמקמק הזה, את ה"פיצוח" הייחודי הזה של התכשיט שירגיש לכן הכי מדויק עבורכן. אני חושבת מה ישמח אתכן, מה יעשה לכן טוב, מה יגרום לכן להתרגש, מה יוסיף לכן בדיוק את הטאצ' הנכון להשלמת ההופעה ויגרום לכן להרגיש הכי "אתן" שאפשר.

1 הערות

  • טלי: May 25, 2018

    גל יקרה, כמה כישרון!!! לדעתי היופי מגיע מבפנים ומקרין על קו העיצוב היחודי שלך. הצניעות שלך וכמובן של משפחתך בהחלט מורגשת. מי שביקר במפעל רואה את האווירה המשפחתית בצוות העובדים.
    שאפו גדול!!!

השאר הערה

רוצה לדעת לפני כולם?

כל מה שחדש

כל מה שב-SALE

כל מה שלא תרצי לפספס


הרשמי עכשיו לקבלת עדכונים

הסל שלי

סכום ביניים: 0.00 ₪

סל הקניות שלך ריק