הסל שלי

סגור
    

נשים אמיתיות

פרסומים מ28 ינואר 2018

 

נשים אמיתיות

לא מזמן קיבלתי מייל מלקוחה שלנו. היא כתבה שהיא לקוחה נאמנה של DANON כבר שנים ארוכות ושהיא מאד אוהבת את העיצובים שלנו. היא כתבה שרואים שאנחנו משקיעים הרבה מאד בהפקות של הצילומים שלנו, בדוגמניות, בסטיילינג, באיפור ובשיער ושעל אף שכל זה טוב ויפה וללא ספק מקובל בעולם האופנה, היא תוהה למה אנחנו לא מראים גם "נשים אמיתות".     

 

אישה אמיתית היא כל מה שהיא רוצה להיות

כשקראתי את המייל הזה, לא יכולתי שלא לחייך ואפילו קצת להתרגש על כך שהיא הרגישה נוח מספיק לבוא ולומר את הדברים. אחר כך עניתי לה, הכי בכנות שאני יכולה ומיד חשבתי שהנושא הזה מספיק חשוב בעיניי, כדי לשתף גם אתכן במחשבות שלי בעניין הזה. אולי זה מוזר, אבל אחד הדברים הראשונים שחשבתי עליו כשהגעתי לעבוד ב-DANON, זה שחשוב לי מאד להגיע לכמה שיותר נשים, להתוות את רוח החברה ואת האני מאמין שלה באופן כזה, שכל אישה תמצא את המקום שלה, תרגיש טוב ונוח עם עצמה, תאהב את איך שהיא נראית ותחגוג את מי שהיא, בלי יותר מדי סייגים ומגבלות חברתיות ותרבותיות.    

תאהבי את מה שעושה אותך שונה, תמכי בכל הנשים

על אף התכתיבים החברתיים המקובלים בעולם האופנה, אני עצמי לא חושבת שיש - או שצריך להיות - מודל אחד של יופי. לא גברי ולא נשי. אני לא חושבת, למשל, שאישה גבוהה ורזה נראית בהכרח יותר טוב מאישה נמוכה ומלאה. אני לא חושבת שיש דרך אחת להתלבש, דרך אחת לסדר את השיער, דרך אחת לדבר, לשבת, או להתנהג. אני באמת מאמינה בריבוי גוונים ובריבוי טעמים, בחופש להתנסות, לחוות, להעז ולחגוג את מי שאת (או אתה).

אז איך זה "מתיישב" עם זה שבסופו של דבר אנחנו בכל זאת מצלמים דוגמניות, שלגמרי עונות על הסטנדרטים המקובלים? ובכן, בעיניי זו באמת דילמה. כזאת שזורקת אותי להרבה מאד הרהורים פילוסופיים, ערכיים ומגדריים.

המציאות היא שכולנו חיים, פועלים ויוצרים בתוך מרחב מסוים, שכולנו שבויים בתוך קונספציות חברתיות, שמוכתבות לנו ולפעמים, כחברה (בניגוד לאדם פרטי), אתה לא יכול להרשות לעצמך להיות מאד שונה, מאד יוצא דופן, מאד "אאוטסיידר", כשאתה מנסה לבנות את המותג שלך. לפעמים, כדי להניע שינוי, כדי להיות מסוגל לבוא ולומר: אני לא מסכים עם משהו, אתה חייב קודם להיות מספיק גדול ומוכר, כדי שמישהו בכלל יקשיב לך. לצערי, אנחנו עוד לא לגמרי "שם" (למרות שאני ממש מקווה שיום אחד נהיה).

באותו היום שבו קיבלתי את המייל מהלקוחה לא יכולתי להפסיק לחשוב על זה וכשהייתי בדרך הביתה, הרמתי טלפון להילה שייר, צלמת האופנה המקסימה שאנחנו עובדים איתה, סיפרתי לה את הסיפור ושאלתי לדעתה. הילה הסכימה איתי שמדובר בדילמה לא פשוטה וסיפרה לי על לקוחה אחרת שלה, מעצבת בגדים מפורסמת, שלקחה את הנושא הזה והרימה אתו קמפיין מדליק ביותר - היא ביקשה מהלקוחות שלה לצלם את עצמן לבושות בבגדים שלה, להעלות את התמונות לרשתות החברתיות ולתייג אותה וכך יצרה, למעשה, מאגר מרשים של תמונות נהדרות, שבו ניתן לראות נשים אמיתיות, במגוון מידות ומבני גוף שונים, לובשות את הבגדים שהיא מעצבת. הילה הציעה לי שנעשה משהו דומה. 

למחרת בבוקר, הדבר הראשון שעשיתי היה לשבת עם אלה ולספר לה על המייל שקיבלתי ועל השיחה שלי עם הילה. אלה התלהבה גם היא מהרעיון ואז שיתפנו גם את מעיין, מנהלת השיווק והמכירות שלנו ואת אלה (כן, יש לנו שתיים!), שאחראית על הפרסומים ברשתות החברתיות וכך החלטנו לצאת עם קמפיין מדליק משלנו, שבו אנחנו מבקשות מכן להצטלם ולתייג אותנו (קישור לקמפיין).

ומה אני אגיד לכן? בכל פעם שאני רואה את התמונות שאתן מעלות, אני ממש מתרגשת, כי זה אומר שאתן לוקחות חלק בתהליך הזה של שינוי ובהפיכה של DANON למותג שהוא כולו נשים אמיתיות, שחוגגות בכל יום מחדש את מי שהן! (קישור לתמונות מהקמפיין? האם זה בסדר להעלות אותן בבלוג, או שצריך אישור?). בסופו של דבר לא התאפקתי ועל אף שלא הייתי אמורה להשתתף בעצמי, העליתי תמונה שלי מאימון קרוספיט, שבה רואים אותי עונדת שתי שרשראות מקולקציית Narrative המהממת, שאני ממש גאה בה ואוהבת אותה ותייגתי בגאווה mydanon# 

0 הערות

השאר הערה

רוצה לדעת לפני כולם?

כל מה שחדש

כל מה שב-SALE

כל מה שלא תרצי לפספס


הרשמי עכשיו לקבלת עדכונים

הסל שלי

סכום ביניים: 0.00 ₪

סל הקניות שלך ריק